מאבקי שליטה בגיל הרך והקשר שלהם לשינה

Image

סביב גיל שנתיים, הילד מתחיל להבין כי הוא נפרד ברצונותיו ומעשיו מהוריו. זהו שלב התפתחותי תקין, בו הוא זקוק להוריו בכדי להשלים את המשימה ההתפתחותית של רכישת תחושת עצמאות. הוא למעשה זקוק לכך שהוריו יראו לו שהם מכירים בנפרדות הזו, מאפשרים אותה ותומכים בה. בכך הוא למעשה יקבל מהם את המסר שהם סומכים עליו, רואים אותו ומכירים ברצונותיו.

שלב התפתחותי זה תורם להתפתחות אישיותו של הילד, ונובע מרצונו של הילד להרגיש שהוא זה ש”שולט” על העולם ועל סביבתו. כיוון שלתפישתו, יש לו מספיק מיומנויות וכלים להתנהלות עצמאית בעולם. כתוצאה מכך, נוצר בחלק מהמקרים אפקט הפוך- ההורים מנסים לשמור על ילדיהם, ומבינים שהם בעלי רצונות משלהם, אשר לא בהכרח מתכתבים עם רצונותיהם שלהם ותפישותיהם. לכן, פעמים רבות בסיטואציות כאלה, הילד ישמע הרבה פעמים מצד הוריו את המילים: “לא”, “אסור”, “אי-אפשר”, “אתה עדיין קטן”, ובכך נוצר בקרבו של הילד תסכול רב. תסכול זה מוביל ברוב המקרים למאבקי כוח ושליטה- בהם הרצון של הילד להחליט ולהיות ״בעל הסמכות״ גובר.

על אף שמאבקי השליטה קורים בזמן הערות, יש להם השלכה גם על ההליכה לשינה ועל טיבה.

הלילה הוא המראה של היום- במידה והיום היה רגוע ונינוח, כך גם תיראה הכניסה לשינה והשינה עצמה. ממש כמו אצלנו המבוגרים, במידה והיה לנו יום טוב ורגוע בעבודה, הכניסה לשינה שלנו תהיה רגועה יותר, כיוון שלא נהיה טרודים, וכתוצאה מכך השינה שלנו תהיה איכותית לכל אורך הלילה.

אך מה לגבי יום שבו הילד חש תסכול רב על כך שלא התייחסו לרצונותיו ולדעותיו הנפרדות? כאן מתחילה סאגה שבה הילד מסרב ללכת לישון, קורא להוריו שוב ושוב לחדרו לאחר ההשכבה בתואנות שונות- פעם כדי לתת לו בקבוק, פעם בשביל לכסות אותו, פעם על-מנת לשיר לו שיר ערש.
כך למעשה, הילד מפעיל את ההורה, ומקבל תחושה שהוא זה ששולט בסיטואציה, שהוא זה שעכשיו רצונותיו ודעותיו מקבלים במה ותוקף, בניגוד למה שקרה במהלך היום.

מה תוכלו לעשות על מנת לצמצם את המצבים הללו, ולמזער סיטואציות כאלו לפני ההליכה לשינה?
בנוסף, אני מציעה לאפשר לילדכם לבחור במהלך היום, מתוך אפשרויות שאתם מעמידים לרשותו, לדוגמא: ״מה תרצה לאכול בארוחת הערב-חביתה או טוסט?״. זכרו שההיפך משליטה היא בחירה, ומכאן כדאי לתת דגש על עניין זה.
חשוב שתתנו לגיטימציה לרגשותיהם של הילדים, גם אם הם קשים, ותתנו דוגמאות על עצמכם. בכך תתנו לילד תחושה שזה בסדר לחוש תסכול ותסייעו לו להתמודד עם תחושות פחות נעימות.
כמו כן, תאפשרו לילד לבחור דברים שבהם אתם יכולים לגלות גמישות ואינם מסכנים אותו, ומנגד אל תוותרו ותביעו חולשה סביב דברים עקרוניים.
לקראת ההליכה לשינה, חשוב שתכינו את הילד לקראת השינה: קיימו שיח חיובי ונעים, בו תשחזרו את היום שעבר עליכם, את הפעמים בהן הילד בחר ואת המקומות בהם העצמתם אותו. הכינו אותו לכך שלאחר קיום טקס השינה תכבו את האור והוא ישכב לישון ולא יקרא לכם .התמידו בדרך זו ואל תתייאשו.

כך, כשתאפשרו ותשדרו לילד שאתם מודעים לרצונותיו לאורך היום, הוא יהיה פנוי ורגוע לשינה איכותית וטובה במהלך הלילה, ובמקביל יוכל להשלים את המשימה ההתפתחותית שלו- בניית הזהות העצמית שלו.

 

מאמר זה נכתב על-ידי שחר עיני-דהן, יועצת שינה מוסמכת, M.A בהתפתחות הילד, עבור אתר Wefamily.